בית הנבחרים היפני אישר בסוף אפריל את הצעת החוק הראשונה המסדירה את הבינה המלאכותית במדינה. רגולציה של בינה מלאכותית היא נושא השולט בדיונים חקיקתיים ברחבי העולם, עם אסטרטגיות שונות במדינות שונות. על פי אונסק"ו, מאז 2016, יותר משלושים מדינות יצרו חוקים המתמקדים בבינה מלאכותית.
"במקרה של הצעת החוק היפנית, הטקסט אינו צופה עונשים, על מנת לא לעכב חדשנות טכנולוגית ולתעדף משיכת השקעות לאזור. לפיכך, כדי להפחית את הסיכונים הטכנולוגיים לאוכלוסייה, ייעשה שימוש בחוקים ובתקנות קיימים, כגון חוק העונשין", מסבירה ד"ר פטרישיה פק, מומחית למשפט דיגיטלי ומנכ"לית Peck Advogados.
עורך הדין מסכם עוד את החקיקה הקיימת כיום בנושא ועורך השוואות. "האיחוד האירופי אישר בשנת 2024 את חוק הבינה המלאכותית, תקנה מקיפה יותר, שנכנסת לתוקף בשלבים. בתחילת השנה נכנסו לתוקף איסורים על מערכות בינה מלאכותית מסוימות ודרישות הקשורות לאוריינות בינה מלאכותית. באוגוסט ייכנסו לתוקף החלקים הקשורים לחמישה תחומים נוספים, ביניהם בולטים ממשל ועונשים. מאז, אנו כבר יכולים לראות חברות גדולות משקיעות בחינוך הצוותים שלהן."
בנוגע לארה"ב ולסין, מוסיף עורך הדין: "למרות שאין להן עדיין חוק פדרלי, לארה"ב כבר יש תקנות והנחיות מגזריות מהבית הלבן. לסין, לעומת זאת, יש מודל רגולטורי מאוד, המתמקד בביטחון לאומי, ויסות אלגוריתמי המלצות ושימוש בבינה מלאכותית גנרטיבית."
בנוגע למודל הרגולציה של האיחוד האירופי, פטרישיה פק מדגישה את הכוונה לספק הגנה איתנה. "הטקסט יוצר כללים מחמירים לשימושים רגישים בבינה מלאכותית, המונעים חריגות ביישומים עם פחות איום. במקרים של סיכון גבוה, החוק קובע חובות של שקיפות, הסבר וביקורות עצמאיות כדרישות מרכזיות. יתר על כן, הטקסט מספק גם מנגנון לבדיקה תקופתית, שיכול לשמור על החוק מעודכן לאורך זמן", היא מסבירה.
רגולציה בברזיל
בנוגע לברזיל, המומחית מצטטת את הצעת החוק 2338/2023, הנמצאת בעיבוד בסנאט ומטרתה ליצור מסגרת משפטית לשימוש בבינה מלאכותית. "הצעת החוק המסדירה את הבינה המלאכותית מתמודדת עם אתגרים, כמו העובדה שחברות טכנולוגיה גדולות עלולות להשפיע על התהליך, האפשרות שהחקיקה תעכב את פיתוחן של טכנולוגיות חדשות ותתיישן במהירות, אך היא מבוססת על עקרונות כמו כיבוד זכויות אדם, אי אפליה, שקיפות וביטחון, אחריות ואחריות", היא מסבירה.
לדברי עורכת הדין, הגישה לרגולציה של בינה מלאכותית בברזיל מבוססת על סיכון, בדומה למודל של האיחוד האירופי. "הצעת החוק מציעה כללים מחמירים יותר עבור יישומי בינה מלאכותית בסיכון גבוה, כגון זיהוי פנים והחלטות שיפוטיות אוטומטיות, וזו נקודה חיובית עבור האוכלוסייה", היא מסבירה.
המומחית מדגישה נקודות חיוביות נוספות, תוך שהיא מדגישה את השתתפות הציבור בניסוח הצעת החוק - בה השתתפו מומחים, אנשי אקדמיה והמגזר הפרטי - ואת עידוד החדשנות והפיתוח הטכנולוגי במדינה. "מעורבותם של גופי הרגולציה הכרחית כדי שיוכלו לתרום לחזון מגזרי של השימוש בטכנולוגיה", היא מדגישה.
עם זאת, פטרישיה פק מסבירה כי הטקסט יכול להיות מדויק יותר. "הטקסט כללי מדי; חלק מהמבקרים מצביעים על כך שהחוק מעורפל מדי בנקודות מכריעות, דבר שעלול להפריע ליישומו. יתר על כן, המסגרת עלולה להתיישן במהירות, בהתחשב בקצב המהיר של ההתקדמות הטכנולוגית", היא מפרטת.
לבסוף, אם יאושר, הטקסט עשוי גם לעורר דיון נוסף. "ישנם ספקות לגבי המבנה והמשאבים של המוסדות שיהיו אחראים על פיקוח ואכיפת החוק", מציין עורך הדין.
