כהונתו השנייה של דונלד טראמפ החלה ב-20 בינואר, ובתוך קצת יותר מחודש כבר הביאה לשינוי עמוק במדיניות הכלכלית של ארה"ב. ההנחיות החדשות של הנשיא בנוגע ליחסי סחר בינלאומיים השפיעו על ההשקעות הגלובליות, והגבירו את התנודתיות בשוקי המניות ברחבי העולם. מה שמכונה "אפקט טראמפ" מגדיר מחדש את האופן שבו השווקים מגיבים לשינויים רגולטוריים ולאסטרטגיות חדשות שמיישמת הממשל האמריקאי.
שינוי תצורה זה אינו מוגבל לסחר בינלאומי או למדיניות מקרו-כלכלית. מערכת הקריפטו היא אחד המגזרים המושפעים ביותר, ועוברת טרנספורמציה משמעותית. גישתו של הממשל הקודם, המאופיינת במגבלות וזהירות בנוגע לנכסים דיגיטליים, מוחלפת בחזון המעניק עדיפות לחדשנות טכנולוגית ולחופש פיננסי. שינוי עמדה זה לא רק משקף את ההשפעה הגוברת של מגזר הקריפטו על הכלכלה העולמית, אלא גם מאותת על יישור קו עם עקרונות הביזור והפרטיות שהם בסיסיים לקהילת הקריפטו.
ביטקוין: אלטרנטיבה למערכת המסורתית
בשבועות האחרונים, טראמפ איים להטיל מכס של 25% על מוצרים ממקסיקו וקנדה, בנוסף לתוספת של 10% על פריטים המיובאים מסין ו-25% על כל יבוא הפלדה והאלומיניום המיועדים לארה"ב. צעדים פרוטקציוניסטיים אלה יצרו תרחיש של אי ודאות בשווקים הגלובליים, ובמיוחד משפיעים על נכסים הנחשבים מסוכנים. העלייה בעלויות הסחר נוטה להפעיל לחץ על האינפלציה ולהרתיע השקעות, ויוצרת סביבה מאתגרת.
"ביטקוין בלט כנכס אמין בתוך תנודתיות זו. בעוד שוקי המניות ברחבי העולם צברו הפסדים משמעותיים, ביטקוין נותר יציב כמעט לחלוטין, מה שמחזק את תפקידו כמאגר ערך בתקופות של חוסר יציבות כלכלית. חוסן זה מדגים את הבגרות הגוברת של הנכס הדיגיטלי ואת יכולתו למשוך משקיעים המחפשים הגנה מפני אי הוודאות של השוק המסורתי", אומר לואיז פאריירה, מנכ"ל ביפה.
בהינתן תרחיש זה של שינויים דרסטיים במדיניות הכלכלית והרגולטורית, ממשל טראמפ החדש אימץ עמדה חיובית יותר כלפי חדשנות במגזר הקריפטו. צווים נשיאותיים אחרונים שנחתמו על ידי הנשיא משקפים מאמץ ברור לעצב מחדש את הרגולציות הקיימות ולעודד את צמיחת שוק הנכסים הדיגיטליים בארצות הברית. שינוי פרו-קריפטו זה מסמן את תחילתו של שלב חדש במגזר, שכעת יש לו סביבה חיובית יותר לפיתוח טכנולוגיות פיננסיות מבוזרות ולהשתתפות של משקיעים מוסדיים גדולים.
צווים נשיאותיים ורפורמה רגולטורית
כהונתו השנייה של דונלד טראמפ הביאה לשינוי עמוק במדיניות הרגולטורית של ארה"ב בנוגע למערכת האקולוגית של הקריפטו. שינוי זה מסמן שבירה מהגישה המגבילה של ממשל ביידן, ומקים פרדיגמה חדשה המעניקה עדיפות לחדשנות ולחופש פיננסי במגזר.
שני צווים נשיאותיים בעלי השפעה משמעותית על מגזר המטבעות הקריפטוגרפיים והביטקוין, שנחתמו על ידי טראמפ בינואר, מייצגים את הצעדים הקונקרטיים הראשונים בשינוי זה. הראשון ביטל את צו נשיאותי 14067 של ממשל ביידן, שהטיל הגבלות על מגזר הקריפטו וקידם את פיתוחו של מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי (CBDC). במקומו נקבעה מדיניות פרו-קריפטו, האוסרת במפורש על יצירת CBDCs ויוצרת "כוח משימה נשיאותי לשוקי נכסים דיגיטליים". יתר על כן, טראמפ חייב את כל הסוכנויות הפדרליות לבחון מחדש את התקנות שלהן בנוגע לנכסי קריפטו תוך 30 עד 60 יום. צו זה מגן גם על הזכות למשמורת עצמית ולכריית ביטקוין.
הצו הנשיאותי השני התמקד בביטול SAB 121, ובכך ביטל את הדרישה מבנקים ומוסדות פיננסיים לכלול נכסי קריפטו במשמורת במאזניהם. צעד זה מסיר את אחד המכשולים העיקריים לכניסתם של מוסדות פיננסיים מסורתיים לשוק הקריפטו, ומאפשר היצע גדול יותר של שירותי ומוצרי משמורת הקשורים לנכסים דיגיטליים.
איסור על CBDCs
החלטתו של טראמפ לאסור במפורש את פיתוחם של מטבעות דיגיטליים מבוססי CBDC מסמנת הפרדה דרסטית מהממשל הקודם. הצו הנשיאותי החדש לא רק אוסר על סוכנויות ממשלתיות לקדם או להנפיק מטבעות דיגיטליים מבוססי CBDC, אלא גם מחייב סיום מיידי של כל פרויקט הקשור למטבעות דיגיטליים אלה שהונפקו על ידי המדינה.
צעד זה זכה לחגיגות נרחבות על ידי קהילת הקריפטו, הרואה ב-CBDCs כלי לפיקוח מדינתי ושליטה ממשלתית על עסקאות פיננסיות אינדיבידואליות. האיסור משקף חזון פוליטי המעריך פרטיות פיננסית, ריבונות הדולר וביזור - עקרונות התואמים את הפילוסופיה של ביטקוין ומטבעות קריפטוגרפיים באופן כללי.
קרנות סל מניעות את השוק.
קרנות סל של ביטקוין שהושקו בשנה שעברה עלו על ציפיות השוק. IBIT של BlackRock ו-FBTC של Fidelity השיגו נפח משותף של 4.5 מיליארד דולר ביום המסחר הראשון שלהן. בתוך 11 חודשים בלבד, IBIT צברה נכסים מרשימים של 50 מיליארד דולר, שברה שיאים ומדגישה את הביקוש הגובר למוצרים מוסדרים במערכת האקולוגית של הביטקוין.
בשוק קרנות הסל הברזילאי, שבעה מתוך עשר קרנות הסל שסיפקו את התשואה הגבוהה ביותר למשקיעים בשנת 2024 קשורות לנכסי קריפטו ורשתות בלוקצ'יין, כך עולה מסקר של Quantum Finance.
"קרנות סל ממלאות תפקיד מכריע בפופולריות של שוק הקריפטו על ידי פישוט הגישה לנכסים אלה. הן מבטלות את המורכבות של משמורת מטבעות קריפטוגרפיים, מאפשרות חשיפה לעליית ערך ללא חששות לגבי אבטחה ואחסון, מה שהופך את ההשקעה לנגישה ואטרקטיבית יותר. קרנות סל הן צעד ראשוני מעניין, אך תמיד כדאי לזכור שהן אינן מספקות גישה למאפיין בסיסי של ביטקוין: האפשרות של אנשים לשמר את עצמם. באמצעות משמורת עצמית אנשים יכולים להבטיח את ריבונותם הפיננסית", אומר קאיו לטה, ראש מחלקת המחקר ב-Bipa.
ה"ביטקויניזציה" של המערכת הפיננסית
הצמיחה של קרנות סל (ETFs) של ביטקוין מייצגת לא רק שילוב על ידי המערכת הפיננסית המסורתית, אלא גם "ביטקויניזציה" של מערכת זו. מוצרים כגון קרנות סל הנקובות בביטקוין, קרנות סל של חברות שאימצו את "תקן הביטקוין", וניירות ערך שמטרתם קניית ביטקוין הם דוגמאות לאינטגרציה זו.
השוק מסתגל להיגיון ולעקרונות של הביטקוין, ומשנה את הדינמיקה המסורתית שלו. זהו רק השלב הראשוני של שינוי שעשוי להגדיר מחדש את יסודות השוק הפיננסי העולמי.
