מחקר récent של אוניברסיטת הרווארד הדגיש את הקשר בין סביבות עבודה רעילות לבין שיעור גבוה של תחלופת עובדים. המחקר מגלה שמנהיגים שסבלו מטראומות לא מטופלות בילדות נוטים להיות יותר ריאקטיביים ולא סובלניים, יצירת סביבה עבודה מלחיצה ולא פרודוקטיבית. התנהגות זו לא רק מפחיתה את הפרודוקטיביות, אבל גם מגביר באופן משמעותי את התחלופה, זאת אומרת, החלפת עובדים
המומחית לנוירו-מדע טלמה אברהם מתמקדת בקידום פרקטיקות של מנהיגות נוירו-מודעת, ששוקלים את הטראומות ואת ההכרה העצמית. לפי אברהם, טראומות במקום העבודה, כמו סכסוכים, בריונות והטרדה, עשויים להוביל להפרעות כמו חרדה ודיכאון, משפיע לרעה על הביצועים של הצוותים
מחקרים מראים שמנהיגים עם טראומות לא פתורות נוטים יותר להתנהגויות מתפרצות ותגובותיות. התנהגות זו עלולה לפגוע באמון ובשיתוף הפעולה של הצוות, מגביר את רמות הלחץ במקום העבודה, אברהם אזהרה. בנוסף לכך, דו"ח של מקינזי & חברה מראה ש-85% מהמנכ"לים רואים את הפחד מכישלון, לעיתים קרובות מושרש בטראומות מהעבר, כמכשול לחדשנות ולצמיחה
אברהם מדגיש שההכרה העצמית היא קריטית ליצירת סביבה עבודה בטוחה ומועילה. מחקרים מציעים שמנהיגים המאמצים גישה נוירו-מודעת יכולים להגדיל את שביעות הרצון בעבודה, שיפור הביצועים של העובדים והפחתת סכסוכים בצוות. "היישום של הפרקטיקות הללו אינו רק עניין של אמפתיה", אבל אסטרטגיה חכמה לעסקים, אומרת המומחית
כדי לזהות ולטפל במנהיגים רעילים, חשוב לזהות סימני טראומה, כמו התנהגויות מעצבנות או תוקפניות. אברהם ממליץ ליצור סביבה בטוחה לתקשורת, איפה שהעובדים יכולים לבטא את הדאגות שלהם בלי פחד מתגמולים. הצעת משאבים כמו שירותי בריאות נפש ותוכניות סיוע לעובדים היא גם חיונית
אברהם מציע להשקיע בהכשרה מתמשכת למנהיגים, ממוקדים בפרקטיקות מבוססות טראומות וניהול רגשי. לפתח את האוריינות הרגשית וללמד את המנהיגים לנהל את הרגשות שלהם בצורה יעילה, במיוחד במצבי משבר, זהו שלב חיוני כדי למנוע ממנהיגים להפוך למקור נוסף של טראומה עבור הצוותים שלהם, סיכמה תלמה אברהם
אימוץ של פרקטיקות מנהיגות נוירו-מודעות יכול לשנות באופן משמעותי את הקשרים במקום העבודה, קידום סביבה בריאה יותר, פרודוקטיבי וחדשני. מחקרים כמו זה של אוניברסיטת הרווארד מדגישים את החשיבות של התמודדות עם טראומות והשקעה בהכרת עצמך כדי להפחית את הרעילות ואת שיעור העזיבה בארגונים
