התחלהמאמריםרגולציה של בינה מלאכותית בברזיל: איזון עדין בין חדשנות להגנה

רגולציה של בינה מלאכותית בברזיל: איזון עדין בין חדשנות להגנה

הרגולציה של אינטליגנציה מלאכותית (IA) בברזיל הייתה נושא של חשיבות גוברת ודיבורים בחודשים האחרונים, מונעת, בלי ספקות, בזכות ההתקדמות הטכנולוגית הבלתי ניתנת להכחשה ופופולריות הגוברת של כלים של בינה מלאכותית בחיי היומיום שלנו. היה קידום משמעותי באישור חוקים שמטרתם לאזן בין חדשנות טכנולוגית לבין הגנה על זכויות פרטיות וקולקטיביות. ב-2024, הסנאטאישרהצעת רגולציה של בינה מלאכותית (הצעת חוק מס'.º 2338/2023, מאת נשיא הסנאט הנוכחי, רודריגו פצ'קו, שעדיין צריך להידון ולאשר במועצת הנבחרים בשנת 2025. ציון הדרך החקיקתי הזה עולה כאשר העולם דן כיצד להתמודד עם החדשנות הטכנולוגית המהירה שמספקת הבינה המלאכותית, וברזיל לא חסינה מהשאלות הגלובליות הללו

ההצעה שאושרה על ידי הסנאטורים מאמצת עמדה המתואמת עם החקיקה האירופית, חוק הבינה המלאכותית של האיחוד האירופי, בתוקף מאז יולי 2024, מ placing את האדם כמרכז הרגולציה, מחפשים את שמירת זכויות האדם מול ההתקדמות הטכנולוגית, משהו שמזכיר מושגים דומים לחוק הגנת הפרטיות הכללי (LGPD). גישה זו נועדה להבטיח שהחברות הפועלות בברזיל, במיוחד אלו שעוסקות בבינה מלאכותית, תעדפו את זכויות האזרחים, מגנים עליהם מפני התעללויות שעשויות להתרחש משימוש לא נכון או לא מבוקר בטכנולוגיות מתפתחות, דורש, כדי כך, תהליכי ממשלה פנימית בשלות בחברות אלו. ברזיל מחדשת גם בהגנה על זכויות יוצרים של יצירות שעשויות לשמש לאימון הפלטפורמות של בינה מלאכותית, משהו שאין לו מקבילה בחוק האירופי

הרגולציה של הבינה המלאכותית בברזיל, על מנת להבטיח שהשימוש בטכנולוגיות אלו יתבצע בצורה אתית, גם מציע את יישום המבנים החזקים של ממשלה וציות בתוך החברות. בתרחיש שבו התאגידים הגדולים שולטים בשוק הבינה המלאכותית ובשאר ההתקדמויות הטכנולוגיות, החוק שואף לאזן את הכוח בין חברות הטכנולוגיה לצורך בהגנה על זכויות יסוד. במובן הזה, החקיקה דורשת בגרות רבה מחברות שמציעות לפעול בתחום (גם כספקיות, כמשתמשות, נופלת עליהם האחריות לנתח את ההשפעות האפשריות של כל כלי, מאמצים את האמצעים המפחיתים המתאימים, מה שיכול להפוך לאתגר גדול עבור התאגידים, שיצטרכו להיות להם ידע מעמיק על הפעולות שלהם, לקוחות ושותפים, ולהתאים את המדיניות הפנימית שלך ולוודא שהיא עומדת בדרישות שנקבעו

במובן האתי, השאלה של בינה מלאכותית היא אחת מהנושאים המדוברים ביותר בהקשר הברזילאי, מה שזוכה לרלוונטיות מול ההשפעה של הממשלה החדשה של ארצות הברית תחת הנהגתו של דונלד טראמפ. שם, הנשיא מתאם עם חברות הטכנולוגיה הגדולות (הביג טק) והציע נאום שמעדיף את דה-רגולציה של הבינה המלאכותית והטכנולוגיה בכלל. ההשפעה של גישה כזו היא משמעותית, כי, על ידי עידוד מודל של הסרת רגולציה, טראמפ עשוי לערער על המאמצים הגלובליים במטרה למצוא גישה מאוזנת ומבוקרת יותר בשימוש בבינה מלאכותית. מהלך זה עשוי ליצור מתחים בשווקים הבינלאומיים, עם השלכות ישירות על המדינות המתפתחות, כמו ברזיל, שמתאמצים להקים רגולציה יותר מחמירה, אבל זה יכול להתעמת עם אינטרסים כלכליים יותר ליברליים

לעסקים הברזילאיים, האימוץ של רגולציה מחמירה, כיצד ההצעה, מביא אתגרים והזדמנויות. אם, מחד גיסא, חובות הציות עשויות להוביל לעלויות נוספות ולדרישות מנהלתיות, מצד שני, הרגולציה יכולה ליצור סביבה של אמון גבוה יותר עבור צרכנים ומשקיעים. האחריות של החברות להסתכל על עצמן ולאמץ מדיניות ואמצעי ממשלה המתאימים לסיכונים של פעולן לא צריכה להישמע זרה לחלוטין ליזם הברזילאי, בהתחשב שכבר אומצה בחוקים עדכניים יותר, כמו למשל ה-GDPR וחוק נגד השחיתות (חוק 12.846/13). בדוגמאות הללו, אימוץ של פרקטיקות ניהול פנימיות יותר ברות קיימא הביא לבגרות רצויה לארגונים, מקבלות בצורה מאוד חיובית מלקוחות ושותפי עסקים, בסביבה עסקית הולכת ומתרקמת

הקמת מסגרת חוקית ל-AI יכולה לשמש גם כמודל למדינות אחרות באמריקה הלטינית, ממקם את ברזיל כמובילה ברגולציה אחראית של טכנולוגיה זו ביבשת. עם זאת, יש צורך להעריך בזהירות כיצד החברות יוכלו להסתגל לדרישות הללו, במיוחד העסקים הקטנים והבינוניים שעשויים להיתקל בקשיים ביישום הפרקטיקות של ממשלה הנדרשות

אספקט נוסף רלוונטי הוא ההשפעה של הרגולציה על זכויות יוצרים בסביבה של אינטליגנציה מלאכותית. בתרחיש שבו אנו מושפעים מדי יום מיצירות שנוצרו או שסייעו בדרך כלשהי על ידי כלים של בינה מלאכותית. ההצעה בדיון שואפת לקבוע איזון בין זכויות חברות חדשניות לבין זכויות האמנים whose works are used to "train" AI systems. למשל, בענף המוזיקה והבידור, זה יכול להגדיר מחדש את התמלוגים ואת חלוקת ההכנסות מהפקות אוטומטיות עם בינה מלאכותית, משנה באופן משמעותי את הנוף העסקי בתחומים כמו ייצור תוכן דיגיטלי, הבידור והפרסום, למשל, איפה השימוש ב-AI הולך ומתרקם יותר ויותר (דוגמאות לא חסרות, אבל אני ממליץ כאן על השיר "הכי חדש" של הביטלס, “עכשיו ואז”, שוחזרה בעזרת בינה מלאכותית. עם זה, החברות יצטרכו לחשוב מחדש על אסטרטגיות המוניטיזציה שלהן ולהבטיח שהמודלים העסקיים שלהן יהיו מותאמים לדרישות החוקיות החדשות

הדחיפות של הרגולציה הזו היא משהו שממשיך להתקיים על ידי מומחים בתחום הטכנולוגי והמשפטי בברזיל. במשותף, תמיד מדגישים שהרגולציה של הבינה המלאכותית היא צעד יסודי ודחוף כדי להבטיח שהטכנולוגיה תשתמש בצורה אחראית ומועילה לחברה. סוכנים אלה מדגישים ש, בלי מסגרת רגולטורית ברורה, ברזיל נמצאת בסיכון להפוך לשוק פגיע לשימוש בלתי מבוקר של בינה מלאכותית, עם השפעות שליליות הן על הצרכנים והן על החברות

הרגולציה של הבינה המלאכותית בברזיל תהיה נקודת מפנה בפיתוח הטכנולוגי ובסביבת העסקים של המדינה. החברות יידרשו להתאים את פרקטיקות הממשלה שלהן, ציות ואתיקה כדי לעמוד בדרישות החוקיות החדשות, באותו הזמן שבו ברזיל תוכל להתייצב כדוגמה לרגולציה אחראית בזירה הגלובלית. עם זאת, ההשפעה של מגמות גלובליות, כפי שאומצו על ידי ממשלתו של דונלד טראמפ, והלחץ של חברות הטכנולוגיה הגדולות, אפשר להוסיף אתגרים נוספים, במיוחד אם המדינה לא תצליח לאזן בצורה יעילה את האינטרסים הכלכליים ואת הגנת זכויות האזרחים. זה נחוץ, לפיכך, ללוות בצורה מאוד קשובה את הדיונים שיתקיימו על הצעת החוק, עכשיו במועצת הנבחרים, והאם הקונגרסאים יושפעו בדרך כלשהי מהעמדה שאימצו ארצות הברית

בסופו של דבר, ההצלחה של הרגולציה תתבסס על היכולת שלה לעקוב אחרי ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה מבלי לדכא את החדשנות. אם תיושם כראוי, רגולציה זו לא רק שתגן על האזרחים, אבל גם ייצור סביבה נוחה לצמיחה ברת קיימא של AI בברזיל, מועיל לחברות, צרכנים והחברה כולה

אימיליו דוקה באגס
אימיליו דוקה באגס
אימיליו דוקה באגס הוא קצין הגנת נתונים ומנהל משפטי של LATAM וארה"ב ב-GFT Technologies
נושאים קשורים

עדכניים

הכי פופולריים

[elfsight_cookie_consent id="1"]