אני אתחיל את המאמר הזה בסיפור ש, אם אתה עדיין לא מכיר, צריך לדעת: מותג ידוע לביגוד אימץ אסטרטגיה יצירתית כדי לכבוש דוגמנית על ולקבל פרסום חינם. עם הרבה חוצפה, אבל ביטחון עצום, בחרה להעניק מתנה למעגל החברויות של הדוגמניתבומבאדיסימה, שראתה את חברותיה משתמשות בפריטים, מְשַׁבֵּחַ הַכֹּל, והיא נשארת בחוץ. בחשש לא להשתלב ב"פאנל", הדוגמנית העל הזו חיפשה את המותג, ביקש לקבל את הפריטים ו, באופן ספונטני, פרסם ברשתות החברתיות שלו. תוצאה? המותג הפך להצלחה עולמית. מה שהסופרמודל הזה הרגישה זה משהו שכולנו – בעיקר אנשי שיווק – כבר חווינו לפחות פעם אחת: ה-FOMO, הפחד המפורסם מלהחמיץ משהו.
האנלוגיה הזו הביאה לי שאלה נוספת. נוכח המרוץ של ה-IAs, האם אנחנו לא קורבנות של אותה תסמונת? ה-DeepSeek שוחרר באופן רשמי ו, פחות מיום אחד, כבר היינו כולנו שקועים בחיפוש חסר רחמים אחרי מידע, דנים מאז היבטים טכניים, כיצד העלויות של פיתוח טכנולוגיות בסין בהשוואה למדינות אחרות, עד שאלות רחבות יותר, כיצד הנפח העצום של הנתונים במדינה האסייתית, מה שהופך אותו למעצמה על. גם נכנסו לסדר היום החששות לגבי ביטחון בשל היותה טכנולוגיה סינית והשוואות מפורטות עם ה-ChatGPT ואינטליגנציות אחרות הקיימות בשוק.
נוכח המספרים הגבוהים מאוד והריצה הטכנולוגית, זה טבעי שהענקים של התחום נאבקים על ההובלה במהפכה הדיגיטלית הזו. חלק מהאסטרטגיה להערכה הוא להשיק את החידושים שלך وسط הרעש, מלוות בשיטפון של מידע, השוואות, תוצאות מרשימות ומספרים מופרזים. אבל, ואנחנו, מקצועני שיווק? אנחנו צריכים לעקוב אחרי המהירות הזו באותה אינטנסיביות?
השקת ה-DeepSeek וההצפה במידע שבאה בעקבותיה מחזקת את התחושה שאנחנו, כן, היותם קורבנות של FOMO. הקשר המופרז והצורך המתמיד להיות מעודכן על כל חידוש יכולים להיות מזיקים, מגביל את הזמן שלנו, יצירתיות ואפילו משפיעה על רווחתנו הרגשית. מטה עצמה כבר הודתה כי צריכת טכנולוגיה מופרזת אינה מומלצת ועודדה את המשתמשים ברשתות החברתיות שלה להתנתק ולחיות יותר בעולם האמיתי.
מרוץ ה-IAs מזכיר מאוד את בועת האינטרנט בשנות ה-2000. בזמן ההוא, הכל נראה כמו זהב: מיליארדים זרמו, נוצרו גוגל, פייפל, יוטיוב ומגוון סטארטאפים שחוו את שיאו של עמק הסיליקון. הרבה תיאוריות צצו, כפי שהיו תחזיות שהמכונות ישלטו בעולם ויחליפו את רוב כוח העבודה האנושי. במקרה או לא, מחזור זה של הבינה המלאכותית צץ בדיוק 20 שנה לאחר ה"בום הדיגיטלי", מסמן מהפכה נוספת בשוק ובמחזור של שתי עשורים.
נוכח התמונה הזו, ההרהור הגדול עבור אנשי השיווק הוא אם שווה להיכנס למרוץ הבלתי נגמר הזה או שיותר אסטרטגי לעקוב אחרי השינויים בצורה מאוזנת יותר. תסמונת FOMO יכולה לדחוף אותנו לפעול, אבל זה גם יכול לעוור אותנו ממה שבאמת חשוב. בעיצומו של שלל המידע, היתרון האמיתי הוא לסנן מה רלוונטי, להבין מה באמת משפיע על העבודה שלנו ולאמץ את החידושים במודעות. בסופו של דבר, זה לא על לצרוך הכל, אלא לדעת לבחור מה באמת יש משמעות לאסטרטגיה שלנו ולזמן שלנו. תשקע בחידושים, אבל בחוכמה
